תודה שרכשת את הסדנה ״בניית קומבינציות״!

לצפייה לחצי כאן

​

בונוס! קבצי מוזיקה נלווים שתוכלי לתרגל איתם

האזנה והורדה כאן

​

והנה סיכום עיקרי הסדנה:

​

״בניית קומבינציות״ סדנת ריקודי בטן עם יעל בקר  

 

מה ההבדל בין קומבינציה לכוריאוגרפיה?

​

קומבינציה תנועתית, משפט תנועה, הוא צירוף של מס׳ תנועות כך שנוצר רצף אותו ניתן לשנן ולבצע שוב ושוב. הרצף הזה לא תלוי מוזיקה ספציפית, הקשר או סיפור. הוא עומד בפני עצמו ויכול להתיישב עם קטעים מוזיקליים שונים.

כשנרצה לשזור קומבינציות לשיר ספציפי, למעשה ניצור כוריאוגרפיה.

כשיוצרים כוריאוגרפיה, משפטי התנועה תפורים למוזיקה שנבחרה, לכלים הספציפיים שמנגנים, למילים, להלך הרוח, לצבע, לסיפור.

אם כך ההבדל הוא בין בניית משפט שעומד בפני עצמו ועשוי להתאים להרבה קטעי מוזיקה לעומת משפט תפור למוזיקה מסויימת.

זה קצת כמו בגד בייצור המוני לעומת בגד מחוייט תפור על פי גוף מסויים, הוט קוטור!

 

כשאנחנו באות ליצור ריקוד נשתמש במס׳ מימדים של יצירה:

 

נתייחס לריקוד כמו אל יצירת אמנות חזותית. כמו ציור או פסל בתנועה! נשאף לבנות קומפוזיציה מאוזנת, מעניינת, אסתטית, שיהיה נעים לראות! נשתמש בדו מימד, תלת מימד (כיוונים שונים בהם רואים את הגוף), במרחב ובתנועות גוף מגוונות.

 

נהיה מוזיקאיות! נתייחס לריקוד כמו לכתיבת מוזיקה ונהיה עוד כלי בתזמורת שמנגן עם הגוף.

 

נהיה פרפורמריות, שחקניות, נביע את עצמנו, נעביר רגשות שונים דרך התנועה, נחיה דרכה. (ועל כך בסדנאות אחרות…).

​

להתעמק במוזיקה

 

בבואנו ליצירת קומבינציה של תנועה קל להתייחס קודם כל למושג חטיבת הקצב של השיר, אותן פעמות שגורמות לנו למחוא כפיים!

״מפעם״ - מס׳ פעמות בתיבה מוזיקלית מסויימת, אותן נוכל לספור ולהגדיר.

את ההתייחסות למנגינה, לכלים השונים בתזמורת, למילים, את אלה נשאיר לכוריאוגרפיה, ועל כך בפעם אחרת.

 

בסדנה זו נתמקד בספירה של פעמות הקצב כי המרכיב הזה נותן נקודת פתיחה מצויינת ליצירה ולהבנת המוזיקה, מגדיר את מסגרת העבודה ועושה סדר, מחבר אותנו למוזיקה!

 

אז בואו נלמד לספור!

​

נמצא את ה One, האחד, הווחדה!

האזינו לשירים בערבית וגם אחרים, מחאו כפיים, תופפו על הגוף. 

חפשו את האחד! הפעמה הראשונה שמסמנת את תחילת המשפט המוזיקלי. 

אפשר להרגיש אותו וגם לשמוע אותו.

זה חידוד השמיעה שיהפוך את תחושת הפעמה להרגל, טבע. יהיו יצירות שבהן זה מרומז, אחרות שבהן הפעמה מודגשת יותר. 

באוסף השירים שאני מצרפת לכן האזינו  מחאו כפיים, תופפו וחפשו. 

מצורף גם קובץ בו אני סופרת עם המוזיקה (לשמיעה לחצו.

​

לספור מאחד ועד שמונה 

​

למה 8? רוב המקצבים במוזיקה הערבית הפופולרית וגם ברחבי העולם, מתבססים על משקלים זוגיים למשל 2/4 4/4 8/4.

נוכל בקלות לשים אותם על 8 ספירות, שמונה פעמות. 

 

1 ו 2 ו 3 ו 4 ו 5 ו 6 ו 7 ו 8 ו

 

הספרות מייצגות פעמות (Beats) 

האות ״ו״ בין הספרות מיצגת את הפעמות שבין הספירות

 (Off Beats).

(אם נספור את כולן נקבל חלוקה ל 16 ביטים, פעמות).

ניתן לבחור אילו פעמות נרצה להדגיש! 

אם נאזין לסולו תופים למשל, נגלה שהמתופף משתמש בתבנית המקצב, ואז גם מקשט ומדגיש פעמות נוספות על פני תבנית המקצב.

 

מקצב הוא מונח מוזיקלי שמשמעו יחס בין משכי צלילים. מקצב מאגד בתוכו גם תבניות חוזרות של משכי צלילים.

 

במקצבים למעשה ״בחרו״ עבורנו פעמות מודגשות ואחרות שנחשבות רכות יותר.

 

אם נתייחס למקצבים מצריים בבניית קומבינציה נוכל לתת טעם של ריקוד מצרי אמיתי. 

נוכל להתאים את הקומבינציות למספר רב של שירים.

 

בספירה של 8 פעמות שבחרנו כמסגרת עבודה, ובחרו רבים לפנינו בעולם המחול, נוכל להכיל את המקצבים המצריים (ואחרים):

למשל: מקצב מלפוף במשקל 2/4 (שני רבעים = 2 פעמות, 2 ספירות) יופיע 4 פעמים במשפט של 8 פעמות.

בלאדי במשקל 4/4 יופיע פעמיים.

מסמודי כביר במשקל 8/4 יופיע פעם אחת.

 

כהתחלה, נעבוד עם ספירה של 8 פעמות (ו8 פעמות off beats) ללא מחויבות למקצב מסויים. נגלה שהיא תהלום את המוזיקה ותפגוש את הפעמות המודגשות והרכות באופן מחמיא.

 

כדי להתמצא בשפע האפשרויות לעבודה עם התבנית הקצבית של 8 פעמות

ניסחתי כמה עקרונות שיכולים לפתוח את הדרך לגשת אל בניית קומבינציה.

(בטבלה).

לצורך ההדגמה נבחין בין תנועות/אלמנטים תנועתיים במשפט לבין הספירה של הפעמות, אלו שני דברים שונים!